עוצמת הפגיעות

שאף אחד לא ירחם עלי. אני לא זקוקה לרחמים.
זו אחת התחושות הברורות שלי מאז שאני אלמנה.
אולי לזה מתכוונים אנשים שאומרים לי "תהיי חזקה" "את כל כך חזקה" ועוד כהנה וכהנה פעלים ,הטיות, ומשפטים תחביריים יצירתיים על חוזק.
ואני לא. אני לא חזקה בכלל, אני נשברת כל יום מחדש. מחפשת את הכיוון.
אני פגיעה וחשופה וככל שאני נראית חזקה יותר ככה אני יודעת שכל זה נובע מהשבריריות החד משמעית של הקיום שלי. שלנו, של כולנו.
ופתאום נתקלתי בהרצאה מאלפת על עוצמת הפגיעות והתחברתי למה שנאמר שם.
בתחילת ההרצאה שלה, אומרת המרצה connection is the meaning,
ובזה הגדירה את אחת מתמציות הכאב שיש באבל שלי. ואיך הכאב הפך להיות חלק מהמשמעות הקיומית שלי, כי המשמעות מתה יחד איתו ולכן בלי הקשר אין גם משמעות, אז אני חייבת לדלות אותה מהמעמקים של התהום ובכך ובהכרח אני מוצאת עוצמה בכאב, בפגיעות.
המסקנה הסופית בהרצאה היא
"I'm good enough"
ולהגיע למסקנה הזו אחרי נטישה כל כך סופית וחד משמעית, כמו מוות של בן זוג
 זו דרך מדהימה.
אני מאחלת לכולנו לעשות את כברת הדרך ולהבין את זה מהבטן.

http://www.youtube.com/watch?v=iCvmsMzlF7o