הירהורים על הסרטן

                                                                           

הוא נפטר מהמחלה.
המחלה ב ה' הידיעה. סרטן.
הגוף שלו תקף את עצמו. מחלה אוטואימונית הם אומרים.
בשבילי, כמו כל החיים, זה מיסתורין אחד גדול. המון שאלות ובלי תשובות מספקות בכלל.
הוא סירב לעשות בדיקות, כמעט עד יומו האחרון. וגם בדיקות הדם שערכו לו כמה ימים לפני מותו לא הראו את מותו הקרוב כל כך.את הסרטן.
לא שאפשר היה להתעלם מהמוות ששהה בביתנו. ובכל זאת בדיקות הדם היו מושלמות. הוא מת בריא לגמרי, חוץ מהסרטן שמצא דרכים להתחבא.
אז הוא לא עבר טיפולים, משום סוג. לא כימותרפיה, לא הקרנות, לא מרפאים מכל מיני סוגים ואלטרנטיבות, הוא פשוט נגמר. כל יום עוד קצת. כל יום עוד תיפקוד שלו נגמר והלך לבלי שוב.
ראיתי איך יכולת הקליטה שלו משתנה. הוא לא הצליח להבין מה אומרים לו אבל הוא לגמרי הגיב לאנשים. בדיוק. מתקשר עד הסוף. כשהוא היה חיובי כלפי מישהו הוא חייך כשהוא רצה שמישהו ילך הוא סובב את גבו.הוא לא רצה שאף אחד יחליט או יבחר במקומו. השארתי לו את הבחירה עד הסוף כמעט.
הוא נפטר בבית. במיטה שלו. כשסביבו נמצאים האנשים הכי קרובים אליו.
כחודשיים מהרגע שבו הבחנתי שמשהו איתו לא בסדר, עד נשימתו האחרונה.
כששואלים אותי אם הוא היה חולה הרבה זמן אין לי תשובה. אני לא יודעת כמה זמן הוא היה חולה. אני יודעת כמה זמן הרגשתי במחלה שלו. אני יודעת גם שהוא ידע על זה עוד קודם. אבל לא יודעת כמה זמן קודם. אבל בחודשיים האחרונים כבר לא היה מוצא. הסרטן גילה את פניו.
אני לא חושבת שמישהו בעולם יודע את גורמי המחלה הזו. יש אנשים שחושבים שהם יודעים. יש אנשים שמבינים חלקים מסויימים. מחוללי מחלה שונים ומשונים: הטלוויזיה, קרינה של הסלולארי, מזונות שונים, זיהום אוויר,סיגריות, ריסוס, אוכל מעובד, תרופות מסויימות וכו' וכו'
אני חושבת שהסיבות אליה הן הרבה יותר עמוקות.
מחקרים נעשים בכל רחבי העולם. חלקם מעניינים. חלקם מספקים חלק מהתשובות, אבל הקילקול הזה במכונה המדהימה הזו שנקראת "גוף האדם" הוא קילקול יסודי, ברמת התא. הרמה הבסיסית ביותר. ויש כל כך הרבה סוגים של סרטן.
למה אחד מתקלקל בבלוטות ואחד בדם? למה לאחד יש סרטן ריאות ולאחר בכבד? למה גרורות נשלחות למוח? ובמקרה זהה כמעט נשלחות לקיבה? למה דווקא הוא? למה דווקא זה?
למה סבתא שעישנה 3 קופסאות ביום מתה בשיבה טובה בשנתה ובבריאות, כמעט ללא תרופות ומתפקדת עד יומה האחרון ומישהו אחר שעישן מעט מאוד נפטר מסרטן ריאות קטלני?
למה יש אחד שמצליח להתגבר ללא טיפול ואחר שמטפל וזה לא עוזר. אותו סוג של סרטן, אותו שלב.
ועוד הרבה שאלות שאני לא חושבת שיש עליהן תשובות וגם אם יש הן חלקיות ולא מספקות ובמקומן תמיד עולות שאלות אחרות .
המיסתורין במחלה הזו מצוי בתוך הגוף עצמו וגם הפיתרון אולי.
יש שיר שאומר : "כולנו רקמה אנושית אחת" ריקמה היא מצבור של תאים. הסרטן תוקף רקמות מסוימות בגוף. רקמות מסוימות בגוף החברה האנושית. זוהי מחלה ברמת התא אבל גם ברמה חברתית. היא הולכת ומתגברת. יותר ויותר אנשים מתים ממנה למרות התקדמות המדע ואני לא יכולה להתחמק מהעובדה שאנחנו כחברה אנושית התקלקלנו כל כך עד כדי כך שהגוף שלנו התחיל לתקוף אותנו וזוהי אולי המהות הפילוסופית של המחלה ואולי הדרך לרפא אותה מתחילה משם?
אני לא באמת יודעת, אבל תוהה. ולא מפסיקה לשאול את השאלות הללו.