כי במהלך התקופה הזו, מאז שאהובי נפטר, הבנתי שיש הרבה מאוד נשים וגברים שהתאלמנו ולמדתי שהכאב, כמו האהבה, גם הוא מחבר.
כי ראיתי שהרבה יותר קל לי לדבר עם מישהו שהתאלמן או מישהי שהתאלמנה, אפילו אם לא על הכאב עצמו, אפילו על דא ועל הא, ובכל זאת יש ביננו מכנה משותף עמוק, שמאפשר לדברים הנאמרים להיות מובנים ברמה אחרת.
הכאב המשותף גורם לנו לדבר באותה שפה. האובדן של בן הזוג שלי, אבי כל ילדיי השאיר אותי מיותמת, אין כרגע שום דבר שיכול למלא את החלל. דגש על כרגע. למעשה ,אני פועלת בניין, שעושה עבודה שחורה, ועובדת קשה מאוד בעבודת האבל,כדי לבנות את עולמי מחדש. לבנה אחרי לבנה.
עולמי הישן שהתנפץ לכל עבר,ללא הודעה מוקדמת, העמיד אותי מול תהום פעורה, עולמי הישן שהיה בטוח, השבילים, שהיו לדרכים ידועות, הפכו לדרכים ידועות לכאורה.
מאז, הדבר היחיד שידוע לי הוא ששום דבר לא באמת ידוע, חוץ מהרגע הזה.
חוויית הבדידות התהומית וחוסר הביטחון של אובדן בן הזוג היא תחושה שקשה לתאר אותה במילים, היא תחושה שנוחתת עלי עם כל יום שעובר- יותר.
ואולי זו הסיבה שאני כותבת. כדי להקל אולי על מישהו במשהו, כדי לא להיות כל כך לבד,בשביל התחושה, שהנה ,אי שם ואפילו זה מעבר לרשת, ואפילו זה וירטואלי, יש מישהי/ו שמרגיש/ה אותו דבר. שותפות גורל.
שער הברזל נסגר מאחורי
משוחרר על תנאי......
פוסע לבדי בעיר
חדש במעגל....
אין חשש
פותח דף חדש
היא באה עם הסכנה באיפור של שד...
הדרכים הידועות בם באתי
שורשים עמוקים בזמן
הדרכים הידועות בם באתי
נראות לי אחרת מכאן
https://www.youtube.com/watch?v=vYQ8MUYwdmk
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה