אהבה

אהבה

האם מישהו מקוראי הנאמנים יכול לומר שהוא מבין ויודע את סיבותיה? למה היא מתגלמת באחד ולא באחר?למה היא מופיעה ברגע אחד ולא קצת יותר מאוחר?
האם לדעתו של מישהו היא קשורה ליופי? למצב כלכלי? לסטטוס? להתאמה שיטחית? למשיכה מינית ?
האם מישהו בעולמי המושלם חושב שיש איזו הגדרה בפרופיל הכרויות ברשת, שיכולה לתאר את מיסטר פרפקט ולהביאו אלי על מגש של כסף, טוב יותר ממציאות חיי?
חה
זה מה שיש לי להגיד.
לאהבה אין ולא כלום עם שום דבר מאלה. היא,  באה איך שבא לה ובצורתה המשונה ביותר לפעמים, בערמומיות היא מתגנבת אל חיי, מסתורית ,יפה וכעורה . היא עוטפת אותי, אם ארצה ואם אתנגד. ואף אחד לא מושלם בעולמי המושלם. לא החיים ולא המתים. זוהי מושלמות עולמי, היודע להיות מושלם רק באי מושלמותו.
מזל שאני אישה, מזל.
מתוך הטבע הכי בסיסי שלי אני מבינה את זרימתה. אני מבינה דרך ההכרה, ההגיון, הרגש והרוח את חוסר הטעם להתנגד לה. היא באה והיא כאן והיא תשאר תמיד. גם אם אתווכח איתה. גם אסתתר. אני אמות 100 פעם והיא תמשיך לחיות. מושא האהבה ישתנה 1000 פעם והיא תמיד, אבל תמיד, תישאר היא.
היא תעמיק ותתפתח אבל תישאר אותה אחת. אהבה. אנרגיה בסיסית וטהורה. חזקה ממני בהרבה.
סיבותיה, שלה הם. שלה בלבד. היא יודעת למה היא מחברת. היא אף פעם לא מבינה למה זה לא מתחבר. לזאת אחראי הפחד. תשאלו אותו על זה. יש לו תשובות.
וזה נכון
אפשר בהחלט להתעלם ממנה. המחיר יהיה גבוה אבל מי שמוכן לשלם אותו יכול. יכול להתעלם.
ונכון
הרבה עושים את זה.
לא מתעלמים ממכונית נוצצת עם גג נפתח, אבל ממנה כן.מניחים אותה מאחורי הספה בסלון, שתעלה אבק. שתישכח. מוציאים אותה משם לעיתים רחוקות. היא מפחידה. מפחידה כמו המוות. אולי יותר.מפחיד להתמכר לה. ומה אם היא תלך לאיבוד? תמות?
אתרי הכרויות משבשות את דעתינו עלינו.אנחנו חושבים שאנחנו בוחרים, אנחנו מחליטים את מי שמתאים.
חה
מתאים.
לקוחה בת 52, יפהפיה, פנויה, אמרה לי שהיא מתקשה למצוא מישהו מתאים. ואת? היא שואלת, לך אין בעיה בטח למצוא מישהו מתאים.
אמרתי לה: אבל אני לא מחפשת מישהו מתאים בהכרח, אני מחפשת  לאהוב.
והיא התחילה לבכות. זה ריגש אותה.
תולדות הבילבול. היום קוראים לאהבה התאמה וזה לא בהכרח מופיע כך.
כולן רוצות אותו דבר. גבר משכיל,אמיד, עדיף חתיך. שיתאים לנוף.
חה
אני דוקא תפסתי אחד לא כל כך גבוה, בלי כסף ובלי השכלה.
אבל הוא היה כל כך חכם. הוא היה איש נאור, ועדיין לא הכרתי עשיר ממנו. כל מה שהיה לו היה נפלא. ומה שלא היה לו,הוא לא היה צריך לו. והוא היה תמיר. נוכחותו מעוררת כבוד באשר הלך.
האהבה שלי ראתה את כל זה בו הרבה לפניו.אולי אפילו גם הרבה לפני.
ההורים שלי נזעקו. חברים שלי הרימו גבה. האחיות שלי התרחקו ממני. כולם חשבו שהוא לא מתאים לי.
חה
אם הייתי פותחת פרופיל באתר הכרויות בזמנו,כנראה שגם אני לא הייתי מעפעפת לעברו.
אמא'לה. איזה פחד. אם לא הייתי מכירה ואוהבת את האיש הזה. 
מזל שלא היו אז אתרי הכרויות.
אז לא חשוב כמה טוב היה, מה זה משנה אם לפעמים גם רע ,וכמה התאמה היתה על פני השטח . כי לא היתה. נקודה.
אבל זה התאים. עובדה. 20 שנות. 4 ילדים. ואני.
וכולם מחפשים אישה שתתאים לתנאי חייהם, שתבוא מושלמת.
חה
היא לא תבוא ככה. כי אין דבר כזה.
וזה גם לא מעניין. כי כשהיא תבוא מושלמת אז היא תמיד תבוא באותה צורה, בגישה מאוד דומה לקודמתה כשכרוניקת היחסים ידועה מראש. זהו סיפור עלייתה ונפילתה של מיסיס פרפקט. המתאימה לרגע נתון. יחסים מזדמנים. זמניים.
שוב נפגשים, שוב נדלקים, שוב נכנסים למיטה. מחליפים אנרגיות טהורות ומרוקנים אותן מתוכן, מכניסים פול גז ונוסעים בניוטרל אל השקיעה. הסיפור ידוע מראש.זה לא שאני חושבת כך בגלל שאין לי תקווה, להפך. עיניי פקוחות לרווחה בזכות אינטיליגנצית הלב. בזכות הרגש. לא מחפשת משהו מתאים, שיהיה נוח, שכל שני ורביעי וכל סופשבוע שני. זה ממש לא מעניין. זה יכול להיות קל ונוח ומשמים וזה יכול להיות מורכב ועוצר נשימה. ולהפך גם. אני לא זו שאחליט על זה. אני לא מבקשת להחליט.
לחיות אני רוצה.
כולם אומרים לי שאפשר להניע את המציאות.
חה
המציאות היא לא צעצוע על בטריה. אנחנו כאפס וכאין לעומתה. גרגר חול. כל שנוכל זה להתמזג עם הדיונה.
ההתמזגות הזו היא הדרך היחידה להיות בתנועה אמיתית. לזרום. רק ככה אפשר לדמיין שאנחנו מניעים אותה. את המציאות. לנוע יחד איתה. להבין אותה. הכח האמיתי שלנו נמצא בחיבור למציאות חיינו. זוהי עוצמתי. מחוברת לעצמי ולמציאות חיי, אני יכולה להחליט מה טוב עבורי לרגע נתון. וכשאהבה תרצה להיכנס אל חיי היא תמצא אותי מוכנה לקראתה.עם דלת פתוחה לרווחה. וכך היא תוכל להיכנס בה במלוא תפארת יופיה, כיעורה.
כי כל שאדע ,בהיותי האישה שאני, הוא להתמזג עם הדיונה.
האהבה.
היא קיימת בכל מובני חיינו. חיי.
ברגע שאני פוקחת את העיניים ושומעת את הנקר על העץ הסמוך פותח את קצב יומי. כשהבת שלי מגיעה למרפסת בה אני יושבת בכל בוקר עם כוס התה שלי. דובשנית ואדמדמה משינה מתוקה, היא קיימת בכריכים שאני עושה לילדים שלי. היא קיימת בחופש שאני מאפשרת להם. היא קיימת בכעס שלי גם. היא נמצאת בעבודה שלי וביוגה בטח. בריקוד. בכתיבה.
היא מצילה את חיי. היא האבולוציה בהתגלמותה. היא האור.
היא עדינת נפש ופתוחת ידיים.היא חזקה וגמישה והיא יודעת להגן על עצמה מפגיעות העולם הזה. היא חכמה מכולנו. יש לה אינטיליגנצית על. והפחד. הפחד צפון לידה ומרים לעיתים את ראשו השחור, החשוך המבעית.  מלחמת אור בחושך. שר הטבעות. זה זה. פחד ואהבה מהווים כח התנגדות . וזה אחד הכוחות המשמעותיים בעולם. והמפתחים מכולם. התגלמות החיים והמוות.
זהו עולמנו המושלם. ככה הוא עולמי.
חיי הם תבנית פחדיי תבנית אהבותיי.