“Timing is the complex part of simplicity” - Keith Jarrett
ישבנו על המרפסת שלי, זו שפונה אל הכביש, אל רחש המכוניות ואל ציוץ הציפורים כאחד. דיברנו עלינו, "חפרנו" כמו שפעם אהבנו, הוא אמר לי שאני אישה מורכבת. לרגע קט עמדתי משתאה, כי אני עובדת על הפשטות דוקא.
אבל אולי הדברים הפשוטים הם המורכבים מכולם? אולי ככל שאנחנו מפרקים את הסיטואציה ואת החומר למרכיביו הבסיסיים ביותר אנחנו מגלים שהמהות נסתרת מן העין, מן הלב, מכל שאר אברי הראיה ומכשירי הבדיקה?
בעומק הפשטות ,שוכן המסתורין הגדול ביותר.
אולי בגלל מורכבות הפשטות נפרדנו?
הסיבות לא תמיד ברורות. יש הרבה אולי"ים בתוך הדברים.
הפרידה לא אומרת דבר על האישיות שלו או שלי, הוא מקסים.
אולי זה אומר דברים על הקשר, על החיבור. על התיזמון.
זה אומר, אולי, שהחיבור התרופף, זה אומר, אולי, שהסיבות להשאר יחד במתכונת הנוכחית השתנו, שבעומק היחסים יש זרמים שהולכים לכיוונים מנוגדים. זה אומר, אולי, שנתנו האחד לשני את מה שאפשר היה לתת. וכמו כל דבר, טוב או רע, גם זה נגמר.
חייו ומותו של אהובי לימדו אותי, שבכל מקרה, קשר הוא דינמי, זמני.
אפילו החיבור איתו, שהיה מבחינתי,במשך שנים ארוכות, הנצח בהתגלמותו.
אפילו זה השתנה, עבר מימד.
למדתי שהנצח רב פנים. מגוון.
כואב לי בפרידה הזו אבל אני לא מצטערת, להפך, אני מודה על כל רגע שהיה לנו יחד, הם היו יפים אחד אחד. הוא היה האדם הנכון ברגעים הנכונים וככה אני מקווה שהייתי בשבילו. מילאנו תפקיד מיוחד אחד בחיי השני. אהבנו. ליווינו אחד את השני כברת דרך יפה. כשנתקלנו במהמורה,הושטנו יד, ועברנו אותה, יחד. אני שמחה בכל רגע.
הוא ואני יודעים את כל אותם רגעים ושנינו מוקירים ושנינו כואבים את מותם אבל זהו.
הקשר הזה, במתכונתו הנוכחית נגמר. הקשר הזה, שהתחיל באופן מדויק להפליא ובקרשנדו מקסים ביופיו , הסתיים בקרשנדו יפה ועדין לא פחות.
בפשטות.
לפעמים היא מורכבת.
שנינו עשינו את המירב כדי לא לפגוע, כדי לא להכאיב, שנינו הבנו שהכאב יבוא בכל מקרה, ככה שלא צריך לצרוב את הפצע ואולי דוקא בגלל זה, בגלל ההתחשבות והעדינות, רציתי לדבר עם מישהו שיודע איך נפרדים, שיודע מה עושים במקרה כזה. מישהו עם נסיון. שהתחיל וסיים קשרים כבהנף עפעף, מישהו שיודע איך לחסוך את הכאב, מישהו שיודע מה נכון ומה לא. שיעביר לי קורס מזורז.
Do it your self" style"
רציתי לצעוק לשמיים, אנא, אנא בכוח, מאין יבוא עזרי? איך אפשר להפרד? לא רבנו, לא כעסנו. זה פשוט נגמר.
אז הלכתי לקבר, אל הגבר החד פעמי שחייתי לצידו 20 שנות , אל הגבר שידע לחתוך יחסים, חד כלהב יהלום. הוא ידע לשים אותם מאחוריו, בלי להביט לאחור ולא משנה מי ומה זה היה.
אם זה נגמר, זה נגמר.
ושם ידעתי.
ידעתי שאני מאסטר בדרכי שלי, שאני יודעת איך. שבמהלך החיים והמוות איתו עשיתי תואר ראשון שני ושלישי בפרידות, שזה היה הנושא של עבודת הדוקטורט שלי ועל כך מתבססת הפרופסורה שלי כולה, ששאלות המחקר המרכזיות שלי היו, איך להתמודד עם כאב הפרידה, איך בכל זאת להמשיך לחיות את החיים במלואם.
שעל הדרך למדתי על רגישות בתוך הכאוס של הסוף, שמסקנות המחקר נוגעות בכאב בעדינות, ברצון טוב, בנדיבות ורוך, בהדרגתיות, בסבלנות, בחוסר אנוכיות. שאפשר להפרד בלי CUT.
אז ידעתי, שלמודת פרידות אנוכי. למודת כאב.למודת נסיון.
אז גם ידעתי.
ניצחתי את הריק.
התהום ההיא, שלא הפסקתי להרגיש בה, נספגה אל תוך מלאות חיי.
עוד פחות מחודשיים אני סוגרת שלוש שנים בלעדיו. שלבי האבל הראשונים נגמרים. והתהום הפעורה הפכה להיות קרקע מוצקה לדידי. אני מרחפת על פני תהום.
אני לא חושבת שרואים את זה בתוך היומיום של חיי.
חיי אינם חלון ראווה לעברי, לכאבי.
ואולי זה קצת יומרני להעיד, ובכל זאת אומר, אני אישה שמחה.
בשבת נדחפתי לתוך שיחה של בתי הנעימה עם חברתה הקרובה בנוגע לספרים וקריאה ואמרתי לה:
"אם היית קוראת יותר הייתי מאושרת"
והקטנה, בלי להתבלבל, ענתה במהירות הבזק "את מאושרת גם ככה אמא"
זה נכון.
היא יודעת.
היא חווה יחד איתי את הפרידה, כמוני,היא עדיין נפרדת מאבא שלה והיא נפרדת מחיים בעצמה, היא כואבת והיא מרגישה גם את הכאב שלי ובכל זאת, ברב חכמתה, היא מפרידה.
היא רואה שאני מאושרת. באופן כללי והיא רואה גם את עצבות הרגע.
זו אולי הפשטות שיש במורכבות .אני יודעת להיות עצובה ומאושרת יחד.
השתכללתי.
למדתי שרגשות יודעים לבוא יחד. ואם הם מנוגדים, הכי טוב. הכי עמוק.
הקטבים חיים בתוכי ואני נעה בתוכם, למעשה, אני הכי "בחיים" בתוך הקטבים, כי אני, בדיוק כמו מערכת העצבים, מיועדת ל- tuning ולא ל- perfection.
“Timing is the complex part of simplicity” - Keith Jarrett
Shurangama Sutra
השבמחקAmitābha
Ksitigarbha
Bhaisajyaguru
The Twelve Vows of the Medicine Buddha upon attaining Enlightenment, according to the Medicine Buddha Sutra are:
To illuminate countless realms with his radiance, enabling anyone to become a Buddha just like him.
To awaken the minds of sentient beings through his light of lapis lazuli.
To provide the sentient beings with whatever material needs they require.
To correct heretical views and inspire beings toward the path of the Bodhisattva.
To help beings follow the Moral Precepts, even if they failed before.
To heal beings born with deformities, illness or other physical sufferings.
To help relieve the destitute and the sick.
To help women who wish to be reborn as men achieve their desired rebirth.
To help heal mental afflictions and delusions.
To help the oppressed be free from suffering.
To relieve those who suffer from terrible hunger and thirst.
To help clothe those who are destitute and suffering from cold and mosquitoes.
תודה על התגובה המאירה :)
מחקתהיתי איך היא מתקשרת לכאן...